החלטה בתיק רע"א 5942/03

           זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיא ג' גינת) לפיה בוטל הסכם מכר לרכישת דירת מגורים שנכרת בין המבקשת, חברה בכינוס נכסים, לבין המשיבה 1.

           המשיבה 1 עבדה כקבלן בפרויקט, ושיעבדה את זכויותיה לטובת המשיבים 2 ו-3. בהסכם ההלוואה שנחתם בין המשיבה 1 לבין המלווים, נקבע כי התשלומים שישולמו בתמורה לדירות אשר יימכרו בפרויקט יועברו לחשבון הבנק אשר מספרו צויין על ידי המלווים. המבקשת עבדה כקבלן משנה בפרויקט, וביצעה שם עבודות פיתוח. טענתה היא, שלא קיבלה בגין עבודות אלה תמורה במזומן, וכי לכן הוסכם בינה לבין מנהלה של המשיבה 1, כי תקבל כתמורה לעבודתה - דירה בפרויקט. יודגש כי המבקשת לא העבירה מעולם סכום כלשהו לחשבון הבנק, בו אמורים היו להיות מופקדים, כאמור, כל הכספים שנתקבלו בתמורה לדירות שנמכרו בפרויקט. לגבי זכויותיה של המשיבה 1 בפרויקט נתמנה כונס נכסים, לבקשת המשיבים 2 ו-3. כונס הנכסים ביקש את ביטולו של הסכם המכר שנכרת בין המשיבה 1 לבין מבקשת. בית המשפט קמא קיבל את הבקשה.

           בית המשפט קמא קבע כי המבקשת ידעה היטב כי רכישת דירות בפרויקט אפשרית רק בדרך של תשלום התמורה לזכות החשבון שציינו המלווים. לאחר שעיין בחומר הראיות שהוגש לו, בית המשפט מצא כי אף בהסכם המכר שנכרת בין המשיבה 1 לבין המבקשת צויין מפורשות כי התמורה תשולם לחשבון בנק זה. עוד נמצא כי לא הובאו ראיות שיבססו את טענת הקיזוז של המבקשת. כנגד החלטה זו מכוונת הבקשה שבפניי.

           המבקשת טוענת באריכות רבה טענות מטענות שונות כנגד החלטת בית המשפט קמא. עיקרם של הדברים, היא סבורה כי לפי הסכם המכר אותו כרתה עם המשיבה 1, לא הייתה היא אמורה לשלם תמורה כלשהי לחשבון הבנק האמור, מאחר שהעסקה התבססה על קיזוז החוב שחבה לה המשיבה 1. לפיכך, לשיטת המבקשת, תמורת המכר כבר נשתלמה על ידה, והעסקה הושלמה. על כן, סבורה המבקשת, כי זכויותיה בנכס מוגנות, וכי הן גוברות על זכויותיהם של הנושים המובטחים.

           המשיבים תומכים בהחלטת בית המשפט קמא. הם סבורים כי טענתה של המבקשת לפיה העסקה אותה ערכה עם המשיבה 1 היא עסקת קיזוז מנוגדת ללשון הסכם המכר בו נתקשרו הצדדים.

           לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה שהוגשה עליה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. בית המשפט קמא מצא כממצא עובדתי, כי ההסכם שנכרת בין המשיבה 1 למבקשת לא התבסס על עסקת קיזוז. לא עלה בידי המבקשת להצביע על טעם שיצדיק התערבותה של ערכאת הערעור בממצא זה של הערכאה הדיונית, אשר לה מסורה ההכרעה בעניינים כגון דא. משכך, ומשהמבקשת לא העבירה מעולם את תמורת החוזה, הרי שדין חוזה זה להתבטל.

           אין עילה להתערב במסקנתו של בית המשפט קמא כי כל החלטה אחרת עשויה הייתה לסייע בידי המבקשת ובידי המשיבה 1 לפגוע במעמדם של הנושים המובטחים בדרכים פסולות.

           הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך 15,000 ש"ח.

           ניתנה היום, י"ז בחשון תשס"ד (12.11.2003).

                                                                                                    ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: